#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. מדוע דיכת מלח ביו""ט צריכה שנוי גדול יותר מדיכת תבלין ומה איכא בין הטעמים? "	"רב הונא ורב חסדא חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות תבלין וחד אמר כל התבלין מפיגין טעמן ומלח אינו מפיג טעמו, ומסיבות אלו היה צריך מעיו""ט לדוך את המלח ולא היה צריך לדוך את התבלין.<br>איכא בינייהו דידעי מאתמול מאי קדרה בעי לבשולי דלל""ק בעי שינוי אף בתבלין ולל""ב לא בעי שינוי, א""נ במוריקא שהוא תבלין שאינו מפיג טעמו דלל""ק לא בעי שינוי ולל""ב בעי."	ביצה יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה. ת""ר אין עושין טיסני ואין כותשין במכתשת 1) מדוע אין עושין טיסני 2) האם הברייתא התירה לעשות דייסא כמכתשת קטנה ומדוע?"	"1) עשיית טיסני טורח גדול הוא שכותש החטין עד שנחלקין א' לארבעה.<br>2)  <sup>מ</sup>לאביי בקטנה מותר דהוי כלאחר יד, דאינה אלא לתבלין. לרבא הברייתא מיירי בא""י ושם אסור לעשות דייסא אפי' במכתשת קטנה ופירש רש""י שיש להם עבדים שמזלזלים ועושים בגדולה ואומרים בקטנה עשינו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מ.  והר""ן הביא פירוש הרמב""ם שבא""י אפילו בקטנה אסור שהתבואה שלהם טובה ואם כותשים אותה מערב יו""ט אין בכך הפסד.</span>"	ביצה יד. - יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. פסולת מדוכה על האוכל מי איכא מאן דשרי 1) מאי קושית הגמ' 2) מה עוד יכלו להקשות? 	"1)  <sup>מא</sup>רש""י ותוס' (ד""ה הבורר) פירשו דאסור אפילו לטלטלו דבט יל ליה מיעוטא לגבי רובא והוה ליה ככוליה פסולת.<br>2) כתבו התוס' שיכלו גם להקשות שזהו דרך בורר וא""כ איך אמר רשב""ג דברי הכל נוטל את האוכל הרי לב""ש צריך באופן זה ליטול את הפסולת.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  והר""ן פירש שאלת הגמי דפשיטא שבאופן זה נוטל את האוכל שזה פחות טרחא ולא יטול את הפסולת.</span>"	ביצה יד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. מדוע היתה לפרכת תורת כלי לקבלת טומאה? 	"כתבו התוס' (ד""ה מפני) דהואיל ומיכף כייפי עלויה הארון הוי אהל ומטמא במת וכיון שנעשה אהל יש לה תורת כלי ומטמא אף בולד הטומאה. והר""ר שמואל מאייבר""א תירץ שכשהיו נושאים הפרכת ממקום למקום היו נותנים הכלים לתוכה ולכן היה תורת כלי עליה."	ביצה תוס' יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מח. מדוע מותר לשלוח ביו""ט 1) בגדים שאינם תפורים 2) בגדי כלאי 3) תפילין ? "	"1)דראויים לכסוי.<br>2)  <sup>מב</sup> <sup>מג</sup>מיירי בקשים שאינם מחממים ומותר לישב עליהם""?<br>3)  <sup>מד</sup>דכל שנאותים בו בחול שהוא מתוקן כל צרכו משלחים אותו ביו""ט דגם אם יניחו ביו""ט לא יעשה איסור. ומבואר בתוס' (ד""ה הכי) דלמ""ד שבת זמן תפילין א""צ לזה שהרי ראויים ליו""ט.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מב.  כתב הר""ן שיכלו גם להעמיד בכרים וכסתות רכים שהם רק שוע שאסורים רק מדרבנן וכיון שאינם עשויים להעלאה לא גזרו להציען תחתיו, ולא העמידו כן כיון שהוא פשיטא.
<br>מג.  והרשב""א כתב בדעת רש""י כאן וכן כתב רש""י ביומא שמותר גם ללובשם.
<br>מד.  ולרשב""א כל שילוח מתנה שראויה בחול מותרת משום שמחת יו""ט שיש למקבל המתנה, חוץ מסנדל המסומר שגזרו על לבישתו .</span>"	ביצה יד: - טו. ותוס'		
